פניתי אל לבי להבין ולהשכיל במעט בינתי איך להתנהג בהלכה עמומה זו דקידוש במקום סעודה שראיתי דברים בלתי מבוארים לחלושי שכל כמוני בדברי רבותינו גדולי האחרונים, ובמו עיני ראיתי הרבה פעמים כמעט כל שבת ששוהים הרבה בין קידוש להחתחלת הסעודה ואין פוצה פה ומצפצף, וגם לפעמים נוהגות הנשים לטעום המאכלים אחר הקידוש קודם לנט״י לראות אם הם מתובלים כראוי וכו׳ כיון שלא יכלו לטעום קודם הקידוש, וגם לפעמים אי אפשר לקבוע עצמו לסעודה תיכף ומיד כיון שיש הרבה מסובים וכל א׳ צריך ליטול ידיו (וגם כ״א מהד

הנה בעניני נרות שבת קודש כבר האריכו גדולי ומאורי הדורות וכמעט שלא הניחו מקום להתגדר, ומ״מ אין בית המדרש בלא חידוש, וחלקי אמרה נפשי אמרתי אשיחה וירווח לי, ויהיו לרצון אמרי פי. ענף א׳ האם אפשר להדליק ולברך על נר חשמלי הנה קודם כל צריכים אנו לדבר ולהרחיב הביאור קצת בנדון הדלקת נש״ק בנרות חשמליים, כי כאשר נראה בימינו כל הבירורים דלהלן תלויים בזה שבמציאות זמננו כמעט בכל מקרה יש בכל אופן אור מנר חשמלי, ועפ״ז משתנה הדין בכמה וכמה מקומות ממה שהי׳ בדורות הקודמים בזמן רבותינו הראשונים

הערות על השו״ע יו״ד רפו סעי׳ ו׳ אכסדרה והוא המקום שיש לו ג׳ כתלים ותקרה אע״פ שיש לה שני פצימין ברוח רביעית פטורה מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות. ובמק״א הבאתי דברי היד הקטנה, שעיקר פטור אכסדרה אינו [רק] משום שאין לה פצימין, דהא באמת קייל״ן פתחא דאקרנא עדי פצימין, אלא מפני שאינה עשוי׳ לדירה, ושם הארכנו לחזק דבריו. אמנם ממוצא דברים נשמע, דבית דירה ממש חייבת במזוזה בג׳ כתלים לחוד, אע״פ שפרוצה לגמרי ברוח רביעית. ואמנם דעת הריא״ז בשלטי גבורים על הרי״ף הלכות